כל התמונות
ידית
שמן על בד 80 על 60, 1991
מלחמת המפרץ הראשונה, אותה תקופה הזויה ומלחיצה מעין כמוה היתה בשבילי אחד התיסכולים הגדולים.
לא די בכך שהיה מפחיד - הפצצות והאזעקות והלחץ כל ערב, לא די בכך שהדבר הכי נורא בעיני היה שלא ידענו כמה זמן ימשך הסיוט הזה.
בנוסף לכך מצאתי את עצמי סגורה בבית עם שני ילדים. אין גן, אין גן שעשועים, אין לנסוע לחברה או לסבתא או לאנשהו. הגבר שלי היה יוצא כמובן בחרוף נפש מחומש במסכה לבנק לאומי כל בוקר כי זה מה שהוא היה יכול לעשות כדי להגן על המולדת והמשפחה ואני הייתי תקועה בבית ורוב הזמן היה משעמם.
בסוף מצאתי את עצמי מסתובבת עם מצלמה ומצלמת את מה שהיה. זו הידית של דלת השירותים שלנו מבפנים מנקודת המבט של היושב על האסלה. וכך נולד הציור הזה תוך השתעשעות בסגנון קצת היפר ריאליסטי.
